ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
|
25712-06-12
06/02/2013
|
בפני השופט:
גאולה לוין
|
| - נגד - |
התובע:
מוחמד ע-אלקאדר שאער (אסיר)
|
הנתבע:
כלא רמון
עו"ד ע"י פרקליטות מחוז דרום
|
| פסק-דין |
התובע, אסיר בטחוני בכלא רמון, הגיש תביעה כספית ע"ס 366 ש"ח. לפיצוי בגין אוזניות שלטענתו נעלמו בחיפוש בתאו ובגין ווקמן שלטענתו נשבר בזמן אותו חיפוש.
על פי כתב התביעה, שנכתב ביום 20.5.2012 והתקבל ביום 14.6.2012, ביום 15.5.2012 נערך חיפוש באגף 1 תא 9 בו מוחזק התובע בכלא רמון. במהלך החיפוש נעלמו, לטענת התובע, אוזניות וווקמן שהיה ברשותו נשבר בזמן החיפוש.
לטענת התובע, צוות החיפוש שבר את הווקמן לאחר שפתח אותו ופירק אותו. את האוזניות הוא לא הצליח, לדבריו, למצוא לאחר החיפוש. לטענת התובע, לאחר החיפוש הוא הודיע למפקד האגף על הנזק. אין בידיו אישור על כך כי לא ניתנים אישורים כאלה.
המדינה בכתב ההגנה טוענת כי בתאריך 15.5.2012 נערך חיפוש במכבסה בלבד על פי הוראת קצין אג"מ. בתאריך זה לא נעשו כלל חיפושים בתאי האסירים, ובוודאי שלא הוצאו אוזניות ו/וא ווקמן מהתא לאף אסיף. לכתב ההגנה צורף דו"ח פעילות חיפושים יומי בבית הסוהר "רמון" מיום 15.5.2012. נטען גם כי התובע לא ציין בפני אף גורם באגף ביום החיפוש ולא בפני מפקד האגף למחרת כי חלק מרכושו נעלם או ניזוק, על מנת שנושא זה ייבחן ויטופל ע"פ הפקודות והנהלים. הטענה כי הוצא רכוש מתאי האיסירים מוכחשת מכל מכל מצד המדינה. האחרונה מוסיפה וטוענת כי התביעה הוגשה לבית המשפט בחוסר נקיון כפיים מובהק.
5129371
בדיון ביום 29.1.2013 טען התובע כי נשלח נציג מתאו למנהל הכלא ודיווח על הרכוש שנשבר. לדבריו, הווקמן נשלח באותו יום של החיפו שאו יום למחרת, ביחד עם חפצים אחרים שהיו שבורים, השייכים לאסירים אחרים. התובע העיד כי אינו זוכר בדיוק באיזה יום ובאיזה תאריך נערך החיפוש. הוא ציין כי זה היה ביום רביעי או חמישי. הוא חזר על כך שלא קיבל אסמכתא לכך שהעניין הובא לפני מנהל הכלא.
בדיון העיד מטעם המדינה מר דניס בגון, רב כלאי, אשר בזמן האירוע שימש כקצין אג"מ של בית סוהר "רמון". העד אישר כי ביום 15.5.2012 נערך חיפוש רק במכבסה. במהלך עדות העד נמס כי נערך חיפוש בלילה שבין 16.5.2012 ל- 17.5.2012. לגבי חיפוש זה הוגש "טופס חיפושים - יז"מ דרום" מתאריך 16.5.2012 (מסמך נ/1). בטופס מפורטים מוצרים חשמל לא טקינים: 4 טרנזיסטורים; 3 ווקמנים; 3 מנורות לילה ומטען סוללות שבור. העד הסביר כי בדוח מציינים הסוהרים העורכים את החיפוש איזה פריטים לא תקינים נמצאים בא. הנזק המדווח הוא נזק שהיה קיים לפני עריכת החיפוש.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועדויותיהם, ועיינתי בכתבי בי דין וביתר המסמכים שהוצגו לבית המשפט, באתי בכלל מסקנה כי התובע לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו להוכחת תביעותו ועל כן יש לדחות את התביעה.
ראשית יצוין כי תמוהה העובדה שהתובע לא זכר את המועד בו נערך החיפוש. יש לזכור כי כתב התביעה נכתב ביום 20.5.2012, בסמוך למועד באירוע הנטען. מצופה היה כי במועד זה יזכור האם האירוע קרה ביום 15.5.2012,ביום 16.5.2012, או ביום אחר. בדיון בביתה משפט ציין התובע כי האירוע התרחש ביום רביעי או חמיש, דבר שגם הוא אינו מתיישב עם התאריך 15.5.2012 שבכתב התביעה.
טענות המדינה לפיהן ביום 15.5.2012 לא נערך חיפוש בתא בו מוחזק התובע לא נסתרו.
יתרה מכך, התובע לא הציג כל ראיה לא על עצם שבירת הפריטים האמורים במהלך החיפוש ולא ביחס לערכם.
גם בהנחה שנפלה טעות בציון התאריך בכתב התביעה והתובע מכוון לחיפוש שנערך בלילה שבין ה- 16.5.2012 ל- 17.5.2012, עדיין לא עמד התובע בנטל ההוכחה הנדרש ממנו. מהמסמך נ/1 שהוגש על ידי הנתבעת עולה כי מוצרי החשמל נבדקו במהלך החיפוש ונערך רישום קפדני של הפריטים הלא תקינים. לא מן הנמנע כי הווקמן של התובע נמנה על 3 הווקמנים המצוינים במסמך, אשר היו בלתי תקינים עובר לעריכת החיפוש.
זאת ועוד, התובע לא הביא כל ראייה לא לרכישת החפצים בפעם הראשונה ולא לערכם או שווים.
על התובע מוטל נטל הראיה להוכחת תביעתו כנדרש במשפט האזרחי, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". התובעת לא הוכחיח את עצם האירוע של החיפוש. ממילא הוא לא הוכיח את נטילת ו/או שבירת החפצים במהלך החיפוש. נוכח האמור ובשים לב לתהיות בקשר לתאריך האירוע, יש לדחות את התביעה.
בנסיבות העניין ולאור העובדה כי מדובר באסיר השפוט לתקופה ארוכה, לא ראיתי מקום לפסוק הוצאות.
ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ג, 06 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.